בת רגינה ויצחק
נולדה בפולין
בתרע”ד , 1914
תאריך עליה: 1939
התגוררה ביד מרדכי
שרתה בפלמ”ח – חטיבת הנגב
נפלה בקרב בהגנה על קיבוץ יד מרדכי
בט”ו באייר תש”ח , 24/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: יד מרדכי
באזור השפלה הדרומית והנגב
הותירה: אחות

קורות חיים:
בת יצחק ורגינה. נולדה ב- 1914 בפשמישל שבגליציה. בילדותה נתיתמה מהוריה וגדלה בבית-קרובים. נמשכה לקן “השומר הצעיר”. בקיבוץ-ההכשרה נאבקה עם משברים ועם מחלות וחולשה גופנית ויכלה להן גם בתנאי העבודה המפרכת.
ב-1939 עלתה ארצה. תחילה עבדה בקיבוץ מצפה-הים שבנתניה ואחר-כך עברה להתיישב ביד-מרדכי. עבדה בכמה מענפי המשק ואחר-כך בהנהלת חשבונות. יצאה לשנתים לעבוד במערכת “המשמר” (לימים “על המשמר”) ולאחר מכן חזרה לתפקידה במשק.

על סף מלחמת-השחרור סיימה קורס מחוזי לנשק קל. בימי ההפגזות וההסתערות המצרית על המשק שירתה בתפקיד מקשרת בין העמדות בריצה ובזחילה ובזינוק דרך חפירות בעומק רדוד  ועל-פני שטחים גלויים. היתה אומרת: “הפחדן המסתתר במקלט מת אלפי פעמים ביום; המעיז לצאת, לזחול בתעלות, לזנוק לשם מילוי התפקיד, ימות רק פעם אחת”.
פגזים התפוצצו סביבה והיא לא נפגעה. היתה ערה לכל המתרחש בחברה, ידעה תמיד למצוא מילה חמה לחבר המתלבט בבעיותיו הפרטיות, לעודד ולנסוך בו אופטימיות רבה שאף פעם, ואולי עד הרגע האחרון, לא ניטלה ממנה.

במכתב לאחותה כתבה: “…קשה לי לתאר את אשר עבר ועובר עלינו במשך חמשת הימים האחרונים… מרביצים בנו באלפי פגזים של תותחים כבדים.. אולם למרות הכל, מחזיקים אנו מעמד וזה החשוב מכל. אנשינו מגלים מידת הקרבה עצומה”.
כשגמלה ההחלטה לנטוש את המקום נשאה יחד עם יצחק רובינשטיין באלונקה חבר-פלמ”ח פצוע. בגלל ההרעשה הכבדה לא יכול המשורין של “חיות הנגב” להגיע אליהם, ומתוך ציפיה לעזרה ממקום אחר נשארו לשמור על הפצוע, ושם נפלו בידי האויב ונספו ב-24.5.1948. בעלון המיוחד של קיבוץ יד-מרדכי לזכר חלליו, מיום י”ג באייר תש”י (30.4.1950), הועלה זכרה.
מצבה לזכרה הוקמה בבית-הקברות הצבאי ביד מרדכי.

 

יהי זכרה ברוך

התחברות לאתר
דילוג לתוכן