טוראי משה ברון ז”ל

בן שושנה וישראל
נולד בפולין – גליציה
בז’ בחשוון תרע”ג , 18/10/1912
תאריך עליה: מרץ 1936
התגורר ביד מרדכי
שרת בפלמ”ח – חטיבת הנגב
נפל בקרב בהגנה על קיבוץ יד מרדכי
בי’ באייר תש”ח , 19/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: יד מרדכי
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: קיבוץ יד מרדכי
הותיר: אשה ושתי בנות

קורות חיים:
בן ישראל ושושנה. נולד ב-18.10.1912 בהאליץ שבמזרח גליציה, במלחמת העולם הראשונה מתו הוריו במגפה והוא ואחיו גדלו והתחנכו בבתי קרובים. הוא מאס באכילת לחם חסד ובעודו נער החל לעבוד כחשמלאי בלבוב ומגיל הנעורים נשא בעול מלחמת הקיום. בגיל 14 הצטרף לקן “השומר הצעיר” והיה מסור מאוד לערכי תנועתו. עבר הכשרה במפעל אריגת השטיחים בקוסוב ואחר כך בסוסנוביץ תוך מחסור ועבודה קשה, הכל ברוח טובה ובמסירות.

עלה לארץ ב- 1938, הצטרף לקבוצתו בנתניה והיה מטובי העובדים בפרדסים. התיישב עם הקבוצה ביד-מרדכי, היטה שכם לכל עבודה קשה בבניין ובמשק ואחר כך בריכוז העבודה בבית- החרושת “שמר” של המשק, ענף שהגיע בו לידיעה יסודית ונשא באחריות לניהולו. לא ידע גבול במאמציו למען ביסוס עתידו של המשק מתוך שהחמיר בדרישות מעצמו נענו גם חבריו בהבנה לדרישותיו . שירת את משקו גם בעבודה במקצועו הקודם, בחשמלאות.

כחבר ה”הגנה” התמחה בהפעלת מקלע, ובחורף תש”ח התמסר לאימונים, לעבודות חפירה ולביצורים. כשהחלה הפלישה המצרית השתתף בהגנת המשק, בו הקים את קן משפחתו ונולדו לו שתי בנות, תוך הרגעת החברות הנסערות מההרעשה הקשה, נפגע מרסיס פגז-מרגמה בראשו ונפל. היה בין ראשוני החללים במקום, ביום 19.5.1948.


בדברי הספד לזכרו נכתב בין היתר: “משה לא רצה למות, הוא אהב את החיים, הם יקרו לו, והוא עצמו היה לנו התגלמות של החיים, של צמיחה, של נוף. נוף שאהבנו, נוף שהלהיב אנשים, שידע לעמוד נגד כל מכשול ופורענות, הוא הגביר בנו אמונה ביכולתנו ובעוצמתנו החברתית.”
נקבר ביד-מרדכי. השאיר אחריו אשה ושתי בנות.

 

יהי זכרו ברוך

התחברות לאתר
דילוג לתוכן