נולד בפולין
בל’ בניסן תרע”ג , 7/5/1913
תאריך עליה: פברואר 1946
התגורר ביד מרדכי
שרת בפלמ”ח – חטיבת הנגב
נפל בקרב בהגנה על קיבוץ יד מרדכי
בי”ד באייר תש”ח , 23/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: יד מרדכי
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: קיבוץ יד מרדכי
הותיר: אשה
בן יחיד להוריו יעקב וחנה. נולד ב-7.5.1913 ביאבורוב שליד לבוב, במזרח גליציה, וגדל בלבוב. גמר בית-ספר עממי ובגיל 17 הצטרף לקן “השומר הצעיר”, דבק ברעיון בקנאות והיה לאחד מטובי המדריכים. ב-1934 השתתף ביסוד פלוגת ההכשרה בפשמישל ועשה בה כשנה וחצי. חזר לפעולה בקן בלבוב ואחר-כך עבר לפלוגת הכשרה בקטוביץ והתכונן לעלות ארצה.
משפרצה מלמת-העולם השניה יצא בדרך רבת סכנות והגיע לוילנה. שם פעל בריכוז חלוצי תנועתו ובהשתדלויות לסידור עלייתם ארצה. גם לעצמו רכש דרכון ורשיון, אך לאסונו נגנבו או אבדו התעודות על סף צאתו לדרך, ומיד אחר-כך התחילה מלחמת העולם השניה כשהגרמנים פרצו לרוסיה. נמלט מפני הפלישה הנאצית לרוסיה ועבד שם בפרך, ובאחרונה עבד בקולחוז באוזבקיסטן. החזיק מעמד בתלאות ובמחלות, שאב אומץ ועידוד מאמונתו שסוף סוף יגיע ארצה אל קיבוצו, לחיזוק אמונתו קיים במחתרת קשרים עם שליחי יד מרדכי שבאו לטהרן. בדרך כזו קיים גם קשרים עם חברי תנועתו שברוסיה, ועזר באופן ממשי.
כדי לממש את שאיפתו לצאת מרוסיה ולעלות ארצה התגייס לצבא הפולני, אך לא נשלח למזרח התיכון דרך פרס, אלא השתתף בשחרור פולין. אחרי המלחמה יצא לרומניה, שם התמסר לפעולה למען תנועתו בין שרידי הנוער שהתאספו מרוסיה, מפולין ומהגיטאות והתקשר עם מפעל ההצלה של חיילי הבריגדה. עבר לטריאסט ועבד בארגון ה”בריחה”, להעברת יהודים מארצות הכיבוש הרוסי לריכוז ההעפלה שבאיטליה.
בפברואר 1946 הגיע ארצה באנית מעפילים קטנה ודחוסה במטען אדם, ואחרי כשלושה שבועות מעצר במחנה עתלית שוחרר והצטרף לקיבוץ יד-מרדכי. נקלט בעבודה ובחיי החברה, אך הפיצוי לסבלותיו ונדודיו, שמצא כאן באשרו הצנוע, לא האריך ימים. מלחמת השחרור העמידה אותו במערכה. פעל כחייל מאומן במקלע נגד הפולש המצרי. בכמה מצבים חמורים הציל צבי ומקלעו את המצב. הופעתו הפיחה רוח של בטחון בלבבות הלוחמים. תמיד שקט, מרוכז היה אפילו ברגעי המשבר הקשים ביותר של הקרבות. דוק של עצבות נסוך היה בארשת פניו.
וכך נפל ומקלעו בידו ליד טנק מצרי שפרץ לתוך המשק ביום 23.5.1948. נקבר ביד מרדכי.
יהי זכרו ברוך
