בן יוכבד ודוב
נולד בווהלין רוסיה
בתרע”ה , 1915
תאריך עליה: 10.2.1938
התגורר ביד מרדכי
שרת בפלמ”ח – חטיבת הנגב
נפל בקרב
בי”ד באייר תש”ח , 23/5/1948
במלחמת העצמאות
מקום נפילה: יד מרדכי
באזור השפלה הדרומית והנגב
מקום קבורה: קיבוץ יד מרדכי
הותיר: אשה ושתי בנות

קורות חיים:
בן דוב ויוכבד. נולד ב-1915 ברובנה בווהלין (בין שתי מלחמות העולם בפולין) כשהתמנה אביו לחזן בבית-הכנסת בקהילת קרמניץ עברה המשפחה לגור שם. בגיל 9 בקולו הנעים שר במקהלת אביו ולמד לנגן במנדולינה. למד בבית-הספר עממי פולני, ב”חדר” וב”ישיבה”. בגיל 13 התחיל ללמוד כריכת-ספרים. הוזמן לשיר בנשף קן “השומר הצעיר” והצטרף אל התנועה. בהכשרה בחלם ובלובלין הפליא בכוחו בעבודות סבלות קשות למרות גופו הצנום, ונחשב בין הפועלים הרצויים ביותר למעבידיו. בשעות הערב עסק במקצועו, והתקין אלבומים לחבריו. בהכשרה הכיר את חברתו לחיים – חנה, לאחר שקיבל אישור לעליה ולא יכול היה לעלותה באותה שיירה, חזר לביתו עבד וחסך כסף להוצאות הדרך. ב-1939 יצא עם חברתו בשיירת מעפילים שהגיעה לחוף נהריה.
הצטרף לקיבוצו מצפה הים, שהיה אז בנתניה. עקב בריאותו הרופפת סירבו ב-1944 לצרפו לבריגדה העברית. אחרי הפצרותיו המרובות התקבל לבריגדה כנהג. באיטליה שירת תחילה בפלוגת חבלנים ומפני מוקשים, ובמערכה על נהר הפו בהובלת ציוד ואספקה לקווים הקדמיים. במכתביו הביתה נתן ביטוי להנאתו מהנוף האיטלקי ומשכיות האמנות שבה ואחר-כך מהשתתפותו בקרבות מול האויב הנאצי ועזרתו לשארית הפליטה, בה עסק עם חבריו בעברם דרך ארצות האויב אוסטריה וגרמניה עד לארצות השפלה.

כששוחרר חזר הביתה אל קיבוצו שהתיישב בינתים בשפלת עזה ונקרא בשם יד מרדכי. למד נגרות ועבד בתחום. בחורף תש”ח תרם את חלקו למשימות שמירה והגנה וגם במקצועו הצבאי האחרון, נהגות, כשהדרך אל הקיבוץ היתה הרת סכנות. באחרונה צורף אל פל”ם וטיפל בכל סוגי הנשק שבידי הקיבוץ שעמד נגד הפולש המצרי. גם לאחר שנפצע סירב לעזוב את המערכה. תחילה עזר בהגשת תחמושת, אך מיד חזר לאחוז בנשק. למרות עליזותו הטבעית, ליוותה אותו בימי הקרב הרגשה כבדה, כאילו הרגיש את הצפוי לו.

כשפרץ טנק מצרי לתוך המשק יצא לקראתו מצויד בטומיגן ובשני רימונים. ברימונים אלה הוציא את הטנק מכלל פעולה (תכסיס צבאנו בראשית המלחמה), אך צרור כדורי האויב פגע בו והפילו ביום 23.5.1948. נקבר ביד מרדכי.

 

יהי זכרו ברוך