נולד ביד מרדכי
בי”ט באב תשס”ו , 6/8/1985
התגורר ביד מרדכי
שרת בחיל הנדסה
יחידה: גדוד להב
התגייס ב3.8.2004
נפל בקרב
בי”א באב תשס”ו , 5/8/2006
במלחמת לבנון השנייה
מקום נפילה: נבי אל עוואדי
באזור דרום לבנון
מקום קבורה: יד-מרדכי
הותיר: הורים, אח – עופר ואחות – שחף
קורות חיים:
אור נולד ב-6.8.1985 בקיבוץ יד מרדכי, להוריו יונה ויוסי שחר. בשנת 1989 הצטרף אליו אחיו עופר וב-1992 השלימה אחותו שחף את המעגל המשפחתי. ב-5.8.2006, בטרם עלות השחר על אדמתה הארורה של לבנון, נקטע מעגל האושר המשפחתי הזה ע”י פגיעת רסיס מרגמה קטלני שהיכה באוריק כשהוא עומד ב’פומה’ שלו, ראשו מחוץ להגנת שריון הכלי והוא תר אחרי מקורות הירי של האויב.
אוריק אהובנו חי כל חייו בקיבוץ, שם עבר את כל שלבי מערכת החינוך מבית התינוקות ועד סוף כיתה י”ב. משם, מהקיבוץ, התגייס לצבא ממנו לא חזר. אהבותיו הגדולות של אוריק בכל שנות נעוריו היו קריאת ספרים וראיית סרטים, בעיקר מתחומי הפנטסיה והדמיון וכן עיסוקי מחשב אותם למד בגיל צעיר מאד ובהם התמחה מאד עם השנים. גם מכשירי אלקטרוניקה אחרים מהתחום האור-קולי קסמו לו מאד. הוא רכש אחדים בכספי משכורתו הצבאית וחדרו בקיבוץ רק המתין לו לשנים רבות של הנאה באזרחות. החדר הזה – ריק עכשיו.
הגיוס לצבא הפגיש את אור שלנו עם העולם שמחוץ לקיבוץ ועם חברים חדשים, איתם העביר את השירות הצבאי ועם חלקם גם יצא לפעולה האחרונה ממנה לא חזר. למרות עדינותו, ביישנותו וצניעותו ולמרות מבנהו השברירי לכאורה, השתלב אוריק בחיי הצבא המחוספסים והתובעניים-פיזית ולאט ובהתמדה למד את ‘מקצוע החיילות’ להערכת חבריו ומפקדיו. אוריק גם חש מאוד בנוח בחברת הצעירים והצעירות שהכיר זה עתה. בחברתם למד להכיר ולאהוב את היציאה לבילויים, את הנאות החיים הפשוטות ואת הקשרים עם צעירים וצעירות בני גילו, מהם נרתע בגיל צעיר יותר בשל ביישנותו. צעירים אלה, כך למדנו לאחר מותו, ידעו להעריך את האור הטמון בו והשיבו לו אהבה והערכה.
אור התחיל כבר לתכנן את החיים שלאחר השחרור, אבל היו אלה רק ראשיתם של חיפושי דרך. הבן היקר שלנו נפל לפני שהספיק לממש ולו במעט שבמעט את פוטנציאל האור והאושר שהיה גלום בו בשפע ושהמתין לרגע של פריצה מרהיבה.
נפילתו היא אבידה איומה עבורנו. אהבנו אותו כל כך ועדיין אנו מתקשים לעכל את פרידתנו הסופית מעימו.
משפחת שחר ביד מרדכי – שחף, עופר, יונה ויוסי. ספטמבר 2006
יהי זכרו ברוך
