בן לידיה ומשה
נולד בארגנטינה
בז’ באלול תשי”ד , 5/9/1954
התגורר ביד מרדכי
שרת בסיירת חרוב
יחידה: 484
התגייס באוקטובר 1972
נפל בקרב
בכ”ח בתשרי תשל”ד , 24/10/1973
במלחמת יום הכיפורים
מקום נפילה: תעלת סואץ
באזור סיני ותעלת סואץ
מקום קבורה: יד-מרדכי
הותיר: אם ושלוש אחיות
קורות חיים:
דניאל (דני), בן לידיה ומשה ז”ל, נולד ביום ז’ באלול תשי”ד 5.9.1954 בעיר ביז’ה-מאריה שבארגנטינה ועלה ארצה עם אמו ואחיותיו
בשנת תשכ”ג (1963). הוא למד בבית הספר היסודי “שקמים” בשדרות והשלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון
בקיבוץ יד מרדכי. קשיי הקליטה שהיו מנת חלקו של דני בשנותיו הראשונות נעלמו ברגע שבא לקיבוץ. הוא התאקלם על נקלה והתחבב על כל חבריו. השקט הנפשי והשלווה שלו חיבבו אותו מיד על כל חבריו. תמיד נענה ברצון לכל אדם שביקש את עזרתו והכל רחשו לו חיבה והערכה. חבריו במשק זוכרים אותו בעיקר בזכות כישרונו הנדיר לעשות דברים ב”ידי הזהב” שלו.
בתקופה שלמד בבית הספר התיכון, החל להתעניין באלקטרוניקה וכשהצטרף למשק נכנס לעבודה קבועה בחשמליה. בזכות תבונת הכפיים שלו נהיה מבוקש ביותר,חריצותו וטוב לבו היו לשם דבר.
דני גויס לצה”ל בתחילת אוקטובר 1972. הוא רצה ללכת לקורס טיס, אך בגלל ליקוי קל באחת מעיניו, נמנע ממנו הדבר. הוצע לו להצטרף לצוות קרקע של חיל האוויר, אך הוא סרב. תחת זאת התנדב לחיל הצנחנים ושירת בסיירת. כאשר נשאל מדוע לא ניאות להצטרף לצוות הקרקע של חיל האוויר והעדיף ללכת לחיל קרבי, השיב: “אני רוצה להרגיש שאני עושה את העבודה הקשה במו ידי ולא להיות אחד שעומד מהצד…”
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, הייתה יחידתו מוצבת בבקעה. “כשהערתי את דני ממנוחת הצהרים והודעתי לו שפרצה המלחמה, הביט בי בשלווה ובלא התרגשות”, סיפר אחד מידידיו. “הוא לקח את המקלעון, וכאשר לחצתי את ידו ואמרתי לו שישגיח על עצמו, חייך וביקש שלא אדאג…” שבועיים לאחר שפרצה המלחמה, הועבר דני לחזית תעלת סואץ.
ביום כ”ח בתשרי תשל”ד (24.10.1973), כאשר חצה בנגמ”ש את התעלה כדי לפנות פצועים, פגע פגז בנגמ”ש והוא נהרג במקום. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ביד מרדכי. השאיר אחריו אם ושלוש אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב טוראי.
יהי זכרו ברוך.
