אתם נמצאים ליד מבנה המכונה – נוקטה.
נוקטה פרושה – נקודה או נקודה מרכזית; וגם נקודת משמר.

החל משנת 1936, בנו הבריטים, ששלטו אז בארץ, נוקטות. הנוקטות נבנו בישובים יהודים הסמוכים לריכוזי אוכלוסייה ערבית. חוסר היכולת של השלטון הבריטי לספק ביטחון ואבטחה  ליישובים העבריים, הביא אותו למסקנה שיש להקים מערך הגנתי שיבוא מקרב התושבים היהודים.

במרכז המערך ההגנתי ניצבה הנוקטה – בתוכה נשמר הנשק שהיה ברשות הישוב. רק חברים  שעברו אימון מיוחד על ידי המשטרה הבריטית היו רשאים לשאת נשק שאוחסן בנוקטה. הם נקראו – נוטרים והיו למעשה שוטרים שקיבלו שכר קבוע מהשלטון הבריטי.  הצורך בנגישות מהירה לנשק מכל שטחי היישוב,  הכתיב את מיקום הנוקטה – להיות במרכז הישוב. ואכן, הנוקטה ביד מרדכי שהוקמה במהלך 1944,  מוקמה כמאה מטרים מחדר האוכל וכמה עשרות מטרים מבתי המגורים של החברים.

 בתוך הנוקטה היה מעמד לרובים. כמו כן כללה התחנה מחברת של יומן פעילות ונוכחות, נשק, שלעיתים כלל גם אקדח רקטות, תחמושת לרובים, כלי ניקוי לנשק, מיטה צבאית מתקפלת, שולחן ועוד.

עוד בטרם סיום המנדט הבריטי ופרוץ מלחמת העצמאות, שמשו הנוקטות בחלק מהיישובים גם כתחנות קשר. האלחוטן או האלחוטנית של הקיבוץ שקיבלו הכשרה מיוחדת בקורס אלחוטנות של ההגנה, היו מנהלים תקשורת יומיומית עם תחנות אחרות. הקשר התנהל באמצעות מכשיר קשר בצורת מזוודה, מכשיר הליוגרף (שפעל באמצעות קרני השמש) לאיתות ביום ופנס איתות בלילה. הקשר היה בסגנון המורס.