אנדרטת מרדכי אנילביץ' ומגדל המים

הקיבוץ הוקם כאן בשנת 1943 במהלך מלחמת העולם השנייה, חודשים ספורים לאחר מרד גטו וורשה. שמו של הקיבוץ בא להנציח את זכרו של מפקד המרד – מרדכי אנילביץ’. במשך 5 השנים הראשונות ידע הקיבוץ תקופה של בנייה והתרחבות, והחיים התנהלו על מי מנוחות תוך קיום יחסי שכנות טובה עם ערביי הסביבה. בתקופה זו נבנה גם מגדל המים שהתנשא לגובה של 18 מטרים ונצפה למרחקים. המים למגדל הגיעו מבאר שנמצאת סמוך למדרון הדרומי של הגבעה.

בה’ באייר תש”ח, 14למאי 1948 הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. למחרת היום פלש הצבא המצרי לישראל, והכח העיקרי שלו נע צפונה על דרך הים בדרכו לתל אביב. יעד מרכזי להתקפת המצרים היה מגדל המים, שחרף כל ההפגזות נשאר עומד על רגליו המרוסקות. אחרי כל הפגזה, כאשר התחמושת אזלה ומספר הנפגעים עלה, היו הלוחמים בעמדות נושאים את עיניהם אל המגדל לראות האם הוא עדיין עומד. כל זמן שהמגדל עמד, רוחם לא נשברה. אחרי שישה ימי לחימה, נפל קבוץ יד מרדכי בידי המצרים. שלושה ימים לאחר הכיבוש,  הגיע לכאן פארוק מלך מצריים והצטלם ליד המגדל כאשר הדגל המצרי מונף מעליו.

מגדל המים המופגז, ששרד את ימי המלחמה, קרס בגשם הראשון של שנת 1949, והושאר במקום זה כזכר לקרב הגבורה של מגיני הקיבוץ.  עם השנים  קיבל המגדל “מימדים אנושיים” ונכתבו עליו שירים, ספורים  ואגדות.

ליד המגדל מתנשא הפסל שמסמל הן את מרדכי אנילביץ והן את לוחמי תש”ח ביד מרדכי. הפסל הוקם ע”י האמן – נתן רפפורט. הוא נחנך ביום הזכרון לשואה ולגבורה במאי 1951 במעמד של עשרת אלפים אנשים שהגיעו מכל רחבי הארץ.

הדמות, האוחזת בידה רימון, מביעה עוז רוח, נחישות ותקיפות, ומבטה מופנה לגבעה ממול בה קבורים נופלי קרבות תש”ח.  מיקומו של הפסל בסמוך למגדל המים המופגז, נועד לציין את הקו המחבר בין מורדי הגטו בורשה  לבין  לוחמי תש”ח. רבים מהלוחמים נגד הגרמנים במרד, היו חברי תנועת “השומר הצעיר”. גם מקימי הקבוץ ולוחמיו בתש”ח באו מתנועת נוער זו. 

בחודש מאי 1949, כשהוחלט על הקמת אנדרטה עתידית, נכתבה עבורה מגילת יסוד על ידי אחד מחברי הקיבוץ. בין היתר נכתבו במגילה הדברים הבאים: “…אישיותך האצילית, מרדכי, היא אשר הוסיפה לנו כוח ואומץ לעמוד מבודדים – קומץ מגינים ללא נשק יעיל, מול אלפי חיילים מצרים מצויידים במיטב הנשק החדיש.. .תהא נא מצבה זו עד נאמן לעם  בישראל, למען שלא ישכח את בניו -בוניו, אשר הלכו אחרי המחרשה והירוו את האדמה בזיעת אפם בעת שלום וגילו גבורה עילאית בעת מלחמה… תהילת נצח לגיבורי ישראל אשר שפכו דמם ברחובות גיטו ורשה הדווים ובשדה הקטל ביד מרדכי“.

החל משנת 1949 ועד היום, נערכות מדי שנה עצרות זכרון לשואה ולגבורה על גבעה זו, בנוכחות אנשים רבים מכל רחבי הארץ.

התחברות לאתר
דילוג לתוכן