בריכת הדגים הוקמה כאן בשנת 1952. במקום זה היה מקלט הרופא, אליו הובאו פצועי הקרבות עם המצרים.

בבריכה שטו דגי קרפיון בין צמחי מים, ממש כמו עכשיו. מערבית לבריכה נסלל מסלול אליפטי מבטון מוחלק ששימש לרכיבה על סקטים, סקטבורד ואופניים. הסקטבורד נבנה מקרשים וקוגלגרים בעבודה עצמית של הילדים. במרכז הסקטוסטראדה  נבנתה בריכת פעוטות עגולה לרחצת הילדים הקטנים. גם בריכה זו, כמו בריכת הדגים קיימת עד עצם היום הזה. האזור כולו כוסה במרבדי דשא, שיחים וספסלים.
אחר הצהריים, הפך מקום זה למפגש חברתי של הורים וילדיהם. ילדי חברת הילדים שיחקו כאן את משחקי הילדות של פעם: מחבואים, הקפות, מחניים, תופסת וחיידודס. סמוך לבריכה ועל המדשאות מסביב, נערכו הצגות סוף שנת הלימודים  של חברת הילדים והתקיימו החתונות הראשונות של בני הקבוץ ובנותיו.

אבל לא תמיד מקום זה שקק חיים. בשנות  התשעים של המאה העשרים, היו כמה שנות בצורת. מרכז המשק דאז, החליט על ייבוש הדשאים וסגירת בריכת הדגים כדי לחסוך במים. האזור נשכח והיה פחות פעיל.

בשנות האלפיים הוחלט להחזיר עטרה ליושנה. בריכת הדגים נוקתה ושופצה והסקטוסטרדה שוחזרה מחדש: ארועי תרבות, ערבי שירה וחתונות חזרו לדשא של בריכת הדגים. הילדים שבו למסלול הסקטוסטרדה ולמתקני הספורט שנבנו בתוכה.